החלטה בתיק ע"א 34287-01-14

א.      רקע עובדתי ופסק דינו של בית משפט קמא

מונחת לפניי בקשה להורות על עיכוב ביצועו של פסק דין שניתן ביום 26.12.2013 על ידי בית המשפט השלום בנתניה (כב' השופטת יעל קלוגמן) בתיק תא"ח 4679-11-13 (להלן: " הבקשה").

בהתאם לפסק דינו של בית משפט קמא, הנתבע לא הגיש כתב הגנה למרות שכתב התביעה נמסר לו כדין ביום 5.11.13. משכך, ניתן פסק דין כנגד המבקש בהעדר הגנה מטעמו.

מהמסמכים שצורפו לבקשה עולה כי המבקש פנה לבית משפט קמא בבקשה דחופה לביטול פסק הדין שניתן, כאמור לעיל, בהעדר הגנה, ולעיכוב ביצועו. לטענת המבקש, המסירה של כתב התביעה לא נעשתה כדין, תצהירו של השליח המוסר - שקרי, ולפיכך הוא זכאי שיינתן לו יומו בבית המשפט. בהחלטה שניתנה ביום 9.1.14 קבע בית משפט קמא, בין היתר, כי עמד לרשות המבקש (הנתבע בבית משפט קמא) "הזמן שמוקצב בדין להגשת כתב הגנתו", וכי בבקשותיו אין הנתבע מצביע על סיכויי הגנה טובים מפני תביעת הפינוי שהוגשה כנגדו. בנוסף קבע בית המשפט כי "אין הצדקה לדחות את מועד הפינוי מבלי לקבל את תגובתו של בא כוח התובע, ו-7 ימים הם זמן מינימלי לתגובה".

ב.       טענות המבקש

בגדרה של הבקשה שבפניי חוזר המבקש על טענותיו וטוען, בין היתר, כי כתב התביעה שהוגש נגדו בבית משפט קמא לא נמסר לו מעולם, כי תצהירו של השלוח אשר הצהיר כי מסר לו את כתב התביעה הינו שקרי, וכי נעשה לו עוול שכן "בחוזה אני אמור לסיים את השכירות 1.1.14 אך ישנה בידי אופציה למשך שנה נוספת, וזאת על פי החוק זכאי אני לה וזאת על סמך סעיפי החוזה החתום ביני לבין בעל הדירה (כך במקור - ב.א.)".

ג.       דיון והכרעה

לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה הגעתי לכלל החלטה כי דין הבקשה להידחות מהנימוקים הבאים:

1. מהמסמכים שצורפו לבקשה עולה כי טרם חלפה התקופה בת 7 ימים אשר נקצבה על ידי בית משפט קמא לצורך קבלת תגובתו של בא כוח המשיב לבקשת המבקש לביטול פסק הדין אשר ניתן שניתן כנגדו בהעדר הגנה. מן הראוי שהליך זה ימוצה טרם ידון ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא. 

2. עיון בכתב התביעה מעלה כי מדובר בתביעה לפינוי מושכר שאין חוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972 חל עליו, בהתאם לפרק ט"ז4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. המדובר בתביעה שעניינה פינוי מושכר בלבד, מבלי שהתובע יהא זכאי לתבוע בגדרה סעדים נוספים כלשהם. על פי הנטען בכתב התביעה, המבקש שילם דמי שכירות עבור כשלושה חודשי שכירות בלבד, ונותר חייב למשיב סכום של כ- 17,500 ש"ח אשר אליו יש להוסיף תשלומים עבור מיסים שלא שולמו ובגין נזקים שנגרמו למושכר. המשיב הינו הבעלים של המושכר, כמוכח מנסח רישום המקרקעין שצורף לכתב התביעה. לטענת המשיב, המבקש הפר הפרה יסודית את הסכם השכירות שנחתם בין הצדדים ואשר הסתיים, לטענת המשיב, עוד ביום 30.10.13. בנוסף טוען המשיב, כי פניותיו אל המבקש לפינוי המושכר באופן מיידי לא נענו, וכי המבקש ממשיך לעשות דין לעצמו, ובכלל זה אף אינו משלם לו את דמי השכירות שהוא חייב בתשלומם. לטענת המשיב, בנסיבות אלה מחזיק המבקש במושכר שלא כדין, ולפיכך הוא זכאי לפנותו לאלתר מן המושכר, כעולה אף מתצהיר עדותו הראשית של המשיב שצורף לכתב התביעה בבית משפט קמא.

3. המבקש לא צירף לבקשה דנן את הסכם השכירות עליו נסמכת טענתו כי על אף שתקופת השכירות של המושכר הסתיימה גם לדבריו ביום 1.1.14, הרי הוא זכאי להמשך השכירות מכוח אופציה המוקנית לו לטענתו. בנוסף, אין הבקשה כוללת התייחסות כלשהי לטענות המשיב בדבר הפרתו היסודית של הסכם השכירות על ידי המבקש.

4. המבקש לא תמך בקשתו זו בתצהיר ערוך, חתום ומאומת כדין, ולא נימק כנדרש מדוע הוא זכאי להמשך השכירות על פי האופציה הנטענת על ידו על אף שמיוחסות לו הפרות יסודיות של הסכם השכירות אשר מכוחו הוא טוען לקיומה של אופציה כזו.

5. לא מצאתי כי נפלה טעות בקביעתו של בית משפט קמא בהחלטתו מיום 9.1.14 לפיה "בבקשותיו אין הנתבע מצביע על סיכויי הגנתו מפני תביעת הפינוי".

ד.       סוף דבר

כפועל יוצא מכל האמור לעיל הנני קובע בזאת כי בקשתו של המבקש, אשר הוגשה במעמד צד אחד, לעיכוב ביצועו של פסק דינו של בית משפט קמא מיום 26.12.13 דינה להידחות אף מבלי לבקש תשובתו של המשיב לבקשה זו.

ניתנה היום, ט"ו שבט תשע"ד, 16 ינואר 2014, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: